בני הארור, בן לסטים את כל רכושי הוא רוצה!
את אהבת ליבי היחידה
הוא רוצה!
הוא גנב את כספי!
ידעתי! תמיד חשדתי בו!
כעט הוא מכריח אותי
להחליט בין מרין, אהובתי, לכספי.
הו מרין שלי אהובה שלי.
יש לה יותר משנים עשר אלף ליברות!
אבל, מה יהיה עם
כספי? מרין אולי אהובתי אך עולה היא כסף ועל קופתי איני משלם. למרות הכסף של מרין,
כל כספי שווה יותר ממנה ומכספה יחד. ואם אנטוש את הקופה, כל כספי, אשר שמרתי
בקפידות, ייאבד.
הו מה אעשה? מה אעשה?
אבחר במרין או בכספי? אהבת ליבי או בכל חיי?
ואם קליאנט ייקח את
כספי וייאבד אותו? או יבזבז אותו ויברח אתו?
זהו! אסלק את קליאנט
מביתי! אנדה אותו! אעביר אותו מהירושה!
כך מרין תהיה שלי וגם
ארוויח את כספי. אם הוא כל כך רוצה את מרין בטוח היא יודעת היכן היא, קופתי.
אולי רק קליאנט יודע
איפה נמצאת קופתי?
טוב אהבה זאת רק
אהבה, לפי פרוזין יש לי עוד מאה עשרים שנה לחיות ואוכל לזכות באהבות אחרות. פרוזין
אמרה שכולן מסתכלות עליי ורוצות אותי, ובכן אלך להגשים חלום של אישה ואת כספי אשיג
חזרה.
קליאנט יקבל את מרין?
האם באמת אתן לו?
אולי זה לא חינוך
טוב?
אולי איני צריך לתת
לו אותה?
אבל,אם הם יתחתנו
ייכנס כסף לקופה ואם אארגן את החתונה אני אקבל מהכסף! הו! קליאנט ומרין יתחתנו
והכסף יהיה שלי!
מנוול!
השבמחקזורק את בנך יחידך מן הבית רק בגלל כסף ארור?! וגם גוזל את אהבת חייו?!
אני מתנגדת לשידוך הזה! אני לוקחת את דבריי חזרה, זקן עלוב וחסר כל משמעות ויעילות. גורלך להישרף בגיהינום לנצח, בין השדים והאש!
ואני עוד אברר בקשר לקופה הזו...זה לא יעבור בשקט.
ושתדע לך, אוויל חמום מוח, ששיקרתי. שיקרתי רק כדי שתסכים לשידוך הזה בתקווה שאני אקבל סוף סוף את הגמול המגיע לי ממך, אך שום דבר לא הבאת לי.
אינך צעיר, ובטח לא בריא! אתה אדם צבוע ומגעיל, שדואג רק לכספו ואת נפשו מזניח.
מרין לא ראויה לך, והיא גם לא רוצה בך. מסכנה שכמותה, לא הייתי גוזרת על נערה צעירה ויפה כמוה לחיות איתך, אפילו לא לכמה חודשים עד שיסתיימו ימיך.
באהבה סרקסטית, פרוזין.